הודעה חדשה
את דניאל אף פעם לא הכרתי
אבל התמונה שלו היא התמונה שחקוקה בזיכרון שלי מהנופלים במלחמה.
לא יודע למה אבל נראה שזה בגלל מראהו-
המראה שלו מסוג "יפה הבלורית והתואר"-בלונדיני עם עניים כחולות
מעין "שוודי כזה" –מסוג האנשים שאתה חושב שלא יסיימו את חייהם במלחמה.
ואולי בגלל זה דווקא הפרצוף שלו נחקק לי בזיכרו
כשהייתי מדפדף בעיתונים בזמן המלחמה ורואה את ההרוגים של היום שלפני –
הוא זה שנחקק בזכרוני הכי חזק.
אני סטודנט בן 23 וגם אני הייתי בצפון במלחמה וגם אני הייתי במרכבה ,אולי לא בזמן שהוא נהרג .
אבל אני בטוח שהוא מת לא לשווא –אלא בטח מתוך הגנה על חבריו ,או צעד ראשון לקרב.
הדבר היחיד שאוכל לעשות הוא לזכור אותו
כשאני יחשוב על חללי צה"ל למשל ביום הזכרון התמונה שלו תעלה לי בראש
וזה המעט שאוכל לעשות למענכם….
לא הכרתי את דניאל, אבל שמעתי עליו הרבה, גם קראתי עליו פה וממה שאני יודעת הוא באמת היה בנאדם מושלם ומיוחד. וזה כל כך עצוב וחבל.
משפחת שירן, אני משתתפת בצערכם.
דניאל היה בחור מצויין שאהב את המדינה שלו ונתן את הדבר החשוב ביותר שיכול אדם לתת למדינה שלו את החיים שלו עצמם !
מה שאני יגיד לא ינחם את משפחתו או את האנשים שהכירו אותו אני מקווה שתדעו שמחה על אף היגון הקשה …
יש פתגם שאני תמיד אומר שמישהו אמר פעם ואני חושב שזה מתאים מאוד על דניאל שלכם ..
"לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל, כמו שמש שזורחת כמו צל אשר נופל"
כשם שדניאל נתן בלי רצון לקחת בחזרה .
דניאל שירן כל כך עצוב…
בחור יפה תואר ומוכשר כל כך.מלח הארץ .תנחומי למשפחה היקרה.מי יתן ולא תדעו עוד צער.ההנצחה הזאת כל כך ברוכה וראויה לשבח.
שְשוֹנִי הזָעִיר… הַפֶּרַח
שֶטִיפַּחְתִי בְּיַד חֲרֵדָה
בְּגִינַת חַיי הַשוֹמֶמֶת,
בְּאַדְמַת חַיי הַכְּבֵדָה.
שְשוֹנִי הזָעִיר ! יָדַעְתִּי,
לא יִמוֹט החוֹק האַכְזָר;
כּל טִיפָּה שֶל טַל לְהַדִיחַ
בְּנִיטְפֵי דְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר.
זוֹ הַדֶרֶך – אֲחֶרֶת אֵינֶנָה,
בָּה לַלֶכֶת, לַלֶכֶת עַד תּוֹם;
וְלִזְכּוֹר, וְלָשִיר, וְלִכְּמוֹהַ
וְלִזְכּוֹר דָנִיאֵל, וְלִידוֹם… וְלִידוֹם…
רחל
סוף קיץ, תר"ץ
בכיתי,נחנקתי,חייכתי,זכיתי להכיר במעט .
אין מה להוסיף רק לחזק אתכם.
באהבה ותודה
מיכל
כרמיאל
התמונות של דניאל הקטן אוכל סופגניה שמח ומאושר
גרמו לנו למחנק בגרון.
אין ולא תהיה נחמה ,אבל כמו שאתם רואים הרבה אנשים ניכנסים מתרגשים
וכותבים.
שלא תדעו עוד צער.
משפחת שירן היקרה,
שמי דוד פרי חן, וכמו דניאל, גם אני יצאתי באותו הלילה, עם אותם אנשים, לעבר אותו הבית, עם אותה המטרה. גם הלב שלי החסיר פעימה באותו הרגע שנפתחה האש לעברנו, אך רגע לאחר מכן, שב לפעום, בלי הלב של דניאל.
המחלקה שלי, מחלקה 6 (מחלקת בני ישיבות), צעדה אחרי המחלקה של דניאל במהלך הפעילות, ובסופה פינינו את הפצועים וההרוגים, בתוכם דניאל שלכם ושלנו.
חודש אחרי אותו מוצאי תשעה באב, זכיתי להתחתן ולהקים בית בישראל. מתחת לחופה, באותם רגעי שמחה אדירים, זכרנו ביחד עם כל הקהל את הנופלים, החברים שהקריבו את לבבם שלהם, כדי שלבו של עם ישראל כולו ימשיך לפעום.
אני לא יודע למה אלוקים בחר לקחת אליו דווקא את דניאל, את עמרי, את איגור, אבל אני מאמין שהוא לוקח אליו רק את הטובים ביותר, את הטהורים ביותר, שיהיו מסביבו בעולמו.
אנחנו נשארנו בחיים, כדי להיות שליחים; שליחים של רבונו של עולם ושליחים של אלו שאינם איתנו, ולמלא את הריק הגדול שהשאירו אחריהם.
הלוואי, שהבית שנזכה להקים, יהיה גם נחמת מעט בשבילכם, ועל כתפי קרבנם של יחידים, עם ישראל כולו ימשיך להנשא לדורות רבים.
תודה, לדניאל ולכם, דוד. (0722114989)
אבינועם ורדה גיא ונגה-
אני מנסה למצוא איזו מילה, שתיים על מנת לעודד אותכם, אבל אני יודעת ששום דבר לא יעזור..וזה הורג אותי!
המעט שאני ומשפחתי יכולים לעשות הוא להיות שם בשבילכם כשאתם צריכים.
רצינו שתדעו שאנחנו לא מפסיקים לחשוב עליכם בכל יום שעובר, וכך גם על דניאל. כל פעם כשאני קוראת עוד משהו ועוד משהו על דניאל, הלב נקרע מחדש, אין מה להגיד חוץ מהעובדה שאני שמחה שנפל בחלקי להכיר אותו.
הרעיון לבנות אתר הנצחה לדניאל, הוא רעיון מעולה, ככה עוד אנשים יוכלו להכיר את דניאל וללמוד ממנו (ויש הרבה מה ללמוד!)
יהי זכרו ברוך!תהיו חזקים!
הגשם היורד הרוח המיללת מזג האויר החורפי העננים שמכסים את הכוכבים.יחד עם הטיפטוף של הדמעות שזולגות מהעין.בכל ביחד מיתערבב ולא נותן את היכולת לנחם.כי אין תנחומים על הכוכב שאבד.הכוכב שכבה ולא ינצןץ שוב לעולם.אי שם הכוכב הכבוי מטייל לו בשמים יודע ורואה את הכל.ואם יש משהו שהוא רוצה לומר לכל היקרי