הודעה חדשה
שוב יום הזכרון, עוד שנה עברה. שנה שהייתה ועודנה קשה לכולנו. עוד מאות חיילים ומאות אזרחים נרצחו או נפחו בקרבות. רק אחדות יכולה להצדיק את ההקרבה של אלה כמו דניאל שנלחמו ומתו ועדיין נלחמים ומתים בכדי להגן עלינו ועל המדינה.
דניאל, לא הכרתי אותך אך הסיפור שלך נגע לי בלב. תודה על שנלחמת כדי שתהיה לנו הזכות לחיות במדינת ישראל. לזכרך.
כבכל שנה, גם השנה אנחנו זוכרים את התאריך שבוא נהרג דניאל. חושבים עליו ועיליכם.
הבחנתי באביו של דניאל ז"ל בדרכי להפגנת המחאה שהתקיימה הערב בתל אביב, עם תמונת בנו. כואב הלב על עלם נעורים שכזה. מבטיח שאנחנו לא נשקוט, לא נוותר ונילחם על עתיד המדינה הזו (חופשית ודמוקרטית). במותם ציוו לנו את החיים.
יהי זכרו ברוך.
דורון
ורדה ודניאל. כבכל שנה, וגם במשך השנה, זוכרים את דניאל וחושבים עליכם.
תודה לכם על הסרט המרגש!!
צפיתי בסרט שנעשה על בניכם, וכמה שהיא נגע במקומות הכי כואבים..היה קשה,עצוב, אבל מעורר מחשבה במקביל.
יהי זכרו של דניאל ברוך 🙏
דניאל היחיד שבכל יום זיכרון עולה במוחי ואף גורם לי להזיל דמעות..
אפילו לא הכרתיו..
הסיפור התמונות והשיר גרמו לכך שביום הזכרון תמיד דניאל נמצא במחשבותיי..
משפחת שירן המדהימה כל הכבוד על ילד נדיר!
כמידי שנה ביום הזיכרון הוריי ואני צופים יחד ברשימת הנופלים שרצה לה על המסך, ממהרת להספיק להזכיר את כל הנופלים. כשהגיע שמו של דניאל, ולידו תמונה, הרגשתי שאני חייבת לדעת את הסיפור שלו, וכל כך שמחתי למצוא את האתר הזה.
לא הופתעתי כשגיליתי שהסיפור הוא סיפור של נער מוכשר, עם מעלות אין סוף, קסם וטוב לב.
לצערי הרב זה סיפור עם סוף כואב, וקטונתי מלהבין את הכאב שאתם חווים.
המעט שאוכל לעשות זה להודות לכם, ולשלוח אינסוף חיבוקים, והרבה גאווה והערכה לכם ולדניאל.
ורדה ואבינעם,
יום הזכרון 2019.
הזמן עובר, מי שנולדו כשדניאל נהרג יחגגו עוד מעט בר מצוה ולמרות זאת, אני זוכר וחושב על דניאל. על היום שנולד בהדסה עין כרם, בהיותנו סטודנטים צעירים, על איך ששיחק בין רגלינו כשלמדנו לבחינות הגמר ועל איך שגדל להיות עלם חמודות תכול עיניים ויפה תואר וגם, גם על הרגע שנודע לי שהוא נהרג.
גם כיום כשלדאבוני כבר איני פוגש את אבינעם מדי יום בבית חולים, דניאל חקוק היטב בזכרוני, לא פעם, ברגעי משבר, הוא בא, נותן לי פליק ואומר לי: תכניס את הדברים לפרופורציה.
דניאל נהרג, מות גבורים קוראים לזה, אבל מבחינתי גם אתם ורדה ואבינעם גיבורים. לא נתתם לשכול לגבור עליכם. הוא תמיד יהיה בקרבכם, אבל הוא אינו מה שמאפיין אתכם.
אני בטוח שדניאל היה מתגאה בכם, לו יכול היה.