ספר אורחים

כל כך עצוב שילדים צריכים למות,אלוהים בבקשה תשמור על אלה שחיים וגם על אלה שלא איתנו כבר, ותשמור אותם לידך, הם הגיבורים שלנו לתמיד.
תמיד נאהב ונזכור אתכם. אוהבים אתכם.
יהי זכרו ברוך

יהי זכרו ברוך

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ ?

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
בְּרַעַם תּוֹתָח הַחוֹלֵף
נִשְמַע עוֹד הַהֵד שֶל גַעְגּוּעַ
עוֹלֶה בַּשְדֵרוֹת שֶל הַלֵּב ?

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
צוֹמְחִים הַפְּרָחִים בִּשְדוֹת בָּר ?
כָּל פֶרָח זֶה אָח שֶהִנִּיחַ
אָחוֹת יְקָרָה שֶאָהַב.

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
תָּמִיד הוּא אִיתָּנוּ הָאָח ?
אֲנַחְנוּ נַעֲבוֹר עִם הָרוּחַ
אֶת זֶה שֶנָּפַל לא נִשְכַּח.

מילים: שמואל פישר
לחן: עממי

אין לי מילים, קראתי כל מילה ובכיתי.
בחור מאלף ויפה תואר.
גורם לי להרגיש נורא ועלוב שלא הייתי בקרבי (אולי הייתי יכול להעלות פרופיל כמו דניאל?). חוב מוסרי אדיר שאי אפשר לגשר עליו, חוב לדניאל ולכל הנופלים, שתמיד לנגד עיניי ומדריך אותי במעשיי.

תודה למשפחה שצימחה כזה מלאך, תהיו חזקים.

אֱלִיפֶלֶט

נְזַמֵּר נָא אֶת שִיר אֱלִיפֶלֶט
וְנַגִּידָה כּוּלָּנוּ בְּקוֹל:
כַּאֲשֶר עוֹד הָיָה הוּא רַק יֶלֶד,
כְּבָר הָיָה הוּא בִּיש-גַּדָּא גָדוֹל.
בּוֹ שְכֵנִים וּשְכֵנוֹת דִּיבְּרוּ דוֹפִי
וְאָמְרוּ: "שוּם דָּבָר לא יוֹעִיל –
אֱלִיפֶלֶט הוּא יֶלֶד בְּלִי אוֹפִי,
אֵין לוֹ אוֹפִי אֲפִילוּ בְּמִיל…."

אִם גּוֹזְלִים מִיָּדָיו צַעֲצוּעַ
הוּא נִשְאָר מְבוּלְבָּל וּמְחַיֵּיך,
מְחַיֵּיך בִּבְלִי דַּעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד, וּבְשֶל מַה זֶה, וְאֵיֵך.

וְנִדְמֶה כִּי סְבִיבוֹ – זֶה מוּזָר,
אָז דְּבַר-מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.

בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.

בְּלֵיל קְרָב בִּרְעוֹם אֵש מְזַנֶּקֶת,
בֵּין אַנְשֵי הַפְּלוּגָה קוֹל עָבַר ;
הָעֶמְדָּה הַקִּידְמִית מְנוּתֶּקֶת,
מְלַאי תַחְמוֹשֶת אָזַל בָּהּ מִכְּבָר !
אָז הִרְגִּיש אֱלִיפֶלֶט, כְּאִילּוּ
הוּא מוּכְרָח אֶת הַמְּלַאי לְחַדֵּש,
וְכֵיוָון שֶאֵין אוֹפִי בְּמִיל לוֹ –
הוּא זָחַל כָּך יָשָר מוּל הָאֵש.

וּבְשוּבוֹ מְהוּמָם וּפָצוּעַ
הִתְמוֹטֵט הוּא, כָּרַע וְחִיֵיך,
הוּא חִיֵּיך בִּבְלִי דַעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד וּבְשֶל מָה זֶּה, וְאֵיךְ.
וּבְלִיבּוֹת חֲבֵרָיו, זֶה מוּזָר,
אָז דְּבַר-מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.

בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.

וּבַלַּיְלָה חָבוּש קַסְדַּת פֶּלֶד,
אַט יָרַד הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל
וְנִיגַּש לִמְרַאֲשוֹת אֱלִיפֶלֶט,
שֶשָכַב בַּמִּשְלָט עַל הַתֵּל.
הוּא אָמַר: "אֱלִיפֶלֶט, אַל פַּחַד,
אֱלִיפֶלֶט אַל פַּחַד וָחִיל,
בַּמָּרוֹם לָנוּ יֵש מִמְּךָ נַחַת –
אַף שֶאֵין לְךָ אוֹפִי בְּמִיל…".

זֶהוּ זֶמֶר פָּשוּט גַּם תָּמוּהַּ
אֵין רֵאשִית לוֹ וְסוֹף וְהֶמְשֵךְ,
זִיּמַּרְנוּהוּ בְּלִי דַעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד וּבְשֶל מַה זֶּה, וְאֵיךְ.

זִיּמַּרְנוּהוּ סְתָם כָּךְ, זֶה מוּזָר,
כִּי דְבַר מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.

בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.

מילים: נתן אלתרמן
לחן: אלכסנדר ארגוב

זמן שעובר, אתה מצפה שירפא את הכאב(כלשון אחת השורות בשירו של עמרי) אך לא כך המציאות, היא טופחת על פניי כל לילה וכל יום מחדש…
יום הזיכרון היום ואין חדש תחת השמש – שוב לא נרדם שוב שוקע במחשבות ובזכרונות, נכנסתי לאתר ושמעתי את כל הקטעים מהרדיו ובאחד הקטעים אתה מספר אבינועם איך דניאל היה ישן טוב ובאותו רגע קפץ לי פלאשבק איך שאני שופך עליו מים מנסה להעיר אותו והוא בעולם אחר אני מנדנד אותו מחטיף לו כמה סטירות והוא בשלו, הוא תמיד היה אומר לי מתוך שינה "לך תעיר את כולם ואחרי שכולם יקומו תבוא להעיר אותי".
אני חושב עליכם כל יום כל הזמן אתם אנשים מדהימים בעיני ולא פלא שלאנשים כמוכם יצא בן מוכשר ומוצלח כל כך, חייל למופת גיבור אמיתי.
אני אוהב אתכם בכל ליבי ומחבק אתכם תמיד.

אבינועם וורדה היקרים,
כואב איתכם וחושב על דניאל
איציק בן- דור

אבינעם, ורדה וכל המשפחה – שוב יום הזכרון ושוב אנו חשים צורך להביע את השתתפותנו בצערכם. כמי שהכירו את דניאל בילדותו ויודעים מה גדולה אהבתכם אליו, איננו מתימרים להצליח להקל את כאבכם. אבל דעו שגם אצלנו בלב יש מקום שמור לדניאל וגם לכל רעיו שנפלו למעננו.
בזכות דניאל ושכמותו אנחנו ממשיכים לחיות את חיינו ולעולם נזכור ונעריך את הנופלים.
מי יתן ולא תדעו עוד צער

זוכרים ומחבקים

יהי זכרו ברוך, שלא תדעו עוד צער.