הודעה חדשה
אבינעם היקר, משפחת שירן היקרה
אבינעם, אתה ואני למדנו יחד בבית הספר לרפואה. אני זוכרת שדניאל נולד. הוא היה אחד מהתינוקות הראשונים במחזור שלנו (אם לא הראשון). כששמעתי שנהרג וחיברתי את השמות לפנים, החסרתי פעימה. לא התקשרתי, כי מעולם לא היינו חברים ולא שמרנו על קשר, אבל הצער על מותו של דניאל – שכלל לא הכרתי – ליווה אותי הרבה ימים. יש לנו בן שצעיר מעט מדניאל. הוא התגייס לפני כשנה לצבא ונלחם, כמו דניאל, על פרופיל קרבי. אני רק רוצה לומר לכם עד כמה אני משתתפת בכאבכם.
ליטל קינן
שלום,
שמי אלעזר שטרן ועד לפני כמה חודשים שירתתי באותה פלוגה עם דניאל.
אני אחד מחיילי ישיבות ההסדר שמשלבים תורה עם צבא.
נלחמתי איתו במלחמה האחרונה – ולצערי גם בהתקלות האחרונה שלו.
אני כותב רק עכשיו-כי כנראה אני מעכל את המלחמה האחרונה רק בימים אלו,
אני חושב עליו המון- יותר ממה שאפשר לחשוב, עצוב לי מאד.
את האבל שלכם אף אחד לא יכול לקחת וגם זה לא יקרה,
אני רק יכול להגיד שיש עוד מישהו שזכה להכירו וגם כמעט שנה אחרי לא שוכח,
אפילו כואב יותר.
בתקווה לעתיד טוב יותר לעם ישראל!
משפחת שירן היקרה,
שלא תדעו עוד צער. מותו של דניאל בקרב וסיפור חייו כפי שניתן היה להתרשם מהתכנים באתר זה, ריגשו אותי מאוד.
כואב עד מאוד על אובדן זיו העלומים.
תבורכו,
עודד
ש כוכבים שאורם מגיע ארצה רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם.יש אנשים שזיו זיכרם מאיר כאשר הם עצמם אינם יותר בתוכנו אורות אלו.המבהיקים בחשכת הליל הם.הם שמראים לאדם את הדרך (חנה סנש) יהי זיכרו ברוך לעד.
9 חודשים בלעדיך. הגעגוע רק גובר…
בזכותך ובזכות כל הגיבורים שהקריבו נפשם למען העם והמולדת, אנחנו עדיין כאן!
מי ייתן ונמשיך להיות.
מוזר שהחיוך נשאר רק על הדף….והאדם שצוחק בכל התמונות לא נמצא יותר..
אני מעיברה תמונה אחרי תמונה, והוא כל כך חי, בכל אחת מהן.. ועוד אחת עוברת ועוד אחת….. ואני מחייכת איתו, כי נראה שהיו לו חיים מאושרים מאוד, ואז המחשבה המודחקת הזאת צפה לה – הוא כבר לא פה, וכבר לא צוחק.. והחיוך הזה המאושר כלכך, הוא רק על הדף עכשיו…… ולא עוד.
זה עצוב כלכך.
משפחת שירן,
מתייחד עם זכרכם…
אין קשה מנשיאת האובדן; יהיה דניאל נצור בלבב
עם ישראל כפי שהוא נצור בלבכם, לעד…
גל.
דניאל ,אני לא מפסיקה לחשוב עליך מאז הפעם הראשונה שנכנסתי לאתר (שזה ב02/02/07) …קשה לי עם המוות שלך ,כ"כ קשה..זאת הפעם הראשונה שבכיתי ביום הזיכרון בכי של ממש ,בכי מהמקום הכי עמוק בלב…מלאך ,לא זכיתי להכיר אותך ,אבל אני מרגישה שאני כן..בצפירה התמונה שלך ריצדה לנגד עיניי ואני אפילו לא מכירה אותך,אני בוכה ולא מפסיקה ואני אפילו לא מכירה אותך!!
נסיך ,קשה לי לכתוב כי הגרון חנוק אז אני אומר לך דבר אחרון,בזכות אנשים כמוך ששומרים ומגינים על המולדת ,בגופם שלהם,יש לנו מדינה!!
אני באוגוסט הקרוב מתגייסת ללוחמה כדי להמשיך את דרכך שלך ושל כל החללים שנפלו בעודם מגינים על ארצנו .(לך יש חלק נכבד מאוד בהחלטה הזאת..)
לעולם תישאר בליבי תמיד!!!
נינה..
למשפחת שירן היקרה,
לא הכרתי את בנכם. עברתי דף דף באתר שלכם ואני מרגישה שאני יודעת מי הילד החכם, העדין והצנוע שאיבדתם
אני לא יודעת איך אפשר להתאושש ממכה כל כך קשה
התמונות של דניאל ריגשו אותו ופשוט בכיתי – כשהוא היה ילד קטן, פעוט שרק מתחיל ללכת, ואיך הופך לילד יפה ואח"כ לנער גבוה וחסון
ברגשתי שעלעלתי באלבום התמונות שלי, ואני רואה את בני הבכור, שדומה לו כל כך עם עיניו הכחולות
אני מאחלת לכם רק טוב
אמא של ילד