ורדה ואבינעם יקרים,
עוד שנה עוברת, ועוד יום זכרון מגיע, ובעצם המודעות להעדרו של דניאל קיימת בכל יום מאז אוגוסט 2006. את דניאל הכרתי מרחוק, לא מספיק לעומק. ויחד עם זאת אי אפשר היה שלא לראות כי מתחת לשקט ולמבט הבוחן, קיימים חוכמה מיוחדת, תפיסה מהירה, יכולות גבוהות באופן יוצא מן הכלל, ועניין בתחומים שהם שלו בלבד. דניאל היה בבחינת "מים שקטים חודרים עמוק" אולם ההבטחה הגדולה לעתיד נגדעה באותו יום קיץ רותח באוגוסט 2006 על אדמת לבנון. והצער עמוק, ותחושת ההחמצה חריפה, והכאב על חייו הצעירים שהסתיימו עוד לפני הפריחה – גדל. אנו איתכם היום ובכל יום.