"שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים"
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלּוּ שֶפְּקַדָם הַשְכוֹל וְאֵלֶּה שֶלֹא
יַעַן הכּוּשִי יָכוֹל וְצָרִיך לָלֶכֶת
כִּי הַכּוּשִי עָשָה אֶת שֶלוֹ !
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלֶּה שֶבְּנֵיהֶם-בְּנוֹתֵיהֶם חֵרְפוּ נַפְשָם, לַקְרָב יָצְאוּ, ואֵלֶּה שֶלֹא
יַעַן מִי שֶשְלָחוּם לַמִלְחָמָה בְּשֵם מְדִינָתָם וְהַמוֹלֶדֶת
בְּשוּם טִיפַּת-אַחֲרָיוּת לא נָשְאוּ, לֹא לָקְחוּ, לֹאֹ נָטְלוּ :
אִיש-אִיש וְסִיבּוֹת לוֹ חֲשוּבוֹת-מְאֹד-מְאֹד מִשֶלוֹ.
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלֶּה שֶנָחֲתָה עֲלֵיהֶם הַמַכָּה וְאֵלֶּה שֶלֹא
יַעַן כְּמוֹ בַּשוֹאָה, כָּאן הֲרֵי כּוּלָם מַאֲמִינִים וסְבוּרִים
כִּי הַמַכָּה תִפְסַח-תְדָלֵג עֲלֵיהֶם, תִיפּוֹל (כַּנִרְאֶה?) רַק עַל אֲחֵרִים.
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
הוֹרִים שֶבְּנֵיהֶם-בְּנוֹתֵיהֶם מֵתוּ כָּכָה סְתָם, לַשָוְוא ולְחִינָם, וְאֵלֶּה שֶלֹא
כִּי כַּאֲשֶר קוֹבְרִים אָנוּ כִּמְעַט בַּחֲשַאי, בְּהֶסְתֵּר, אֶת בָּנֵינוּ-בְּנוֹתֵינוּ
אִיש בַּמְדִינָה אֵינוֹ חוֹשֵב שֶמוֹתָם נִגְרָם אוֹ הִתְרַחֵש (שוֹמּוּ שָמַיִים ! חָלִילָה וְחַס !) בִּגְלָלוֹ.
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלּוּ שֶהִתְאַכְזֵר אֲלֵיהֶם, הִתעַמֵּר בַּהֶם גוֹרָל החַיִים וְאֵלֶּה שֶלֹא
יַעַן הֵם שֶאִיבְּדוּ בָּשָר מִבְּשָרָם ובְּעַצְמָם הָפְכוּ קוֹרְבְּנוֹת-מִלְחֶמֶת-שָוְוא-חִינָם וְשוֹלָל
רַק הֵם אָכֵן אֵלוּ הַיוֹדְעִים לְהַעֲרִיך אֶל נָכוֹן, מַהוּ עֶרְכָּם-מַשְמָעוּתָם שֶל חַיִים,
חַיָּיו שֶל אָדָם, אִיש, אִשָה, אָבָּא, אֵם, בֵּן, בַּת, חַיֶּילֶת, חַיָּיל, עוֹלָל וְחָלָל.
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלּוּ שֶהִתְנַסוּ וְחָווּ מַהוּ שְכוֹל ואֵלֶּה שֶלֹא
יַעַן הַכּוּשִי-הַכּוּשִית מִזְמַן יָכוֹל-יְכוֹלָה לָלֶכֶת
כִּי הַכּוּשִית-הַכּוּשִי, בֶּאֱמֶת וּבְּתָּמִים, כְּבָר עָשְתָה-עָשָה אֶת שֶלָה-וְשֶלוֹ !