שרון

אני לא הכרתי בכלל את דניאל ז"ל עברה שנה וכמה חודשים מאז הסתיימה המלחמה הנוראית הזו שגבתה מאיתנו קורבנות לחינם נכנסתי לאתר הנופלים במלחמת לבנון השניה וראיתי את התמונות של כל החיילים שלחמו במלחמה והתבוננתי אך ורק בתמונה של דניאל שירן ז"ל נכנסתי לאתר ההנצחה שלו והתבוננתי בתמונותיו המדהימות אשר מעידות על פניו איזה אדם טוב ואיכפתי הוא היה קראתי עליו הכל כתבות תגובות וכל מה שיש באתר אני מצטערת שלא יצא לי להכיר אדם כזה מדהים כמו דניאל ז"ל בזכותו ובזכות גבורתו והלוחמים שלחמו יחד איתו ובלעדיו אנחנו תושבי הצפון חיים בשקט ושלווה איני יודעת מזה כאב בחיים לא חוויתי דבר כזה ולא ארצה לחוות אבל אני יודעת שכל אחד חווה כאב שכזה או יותר גדול הלוואי והיייתה לי הזכות להכיר את דניאל ז"ל הייתי הבנאדם הכי מאושר שיש אם הייתצי מכירה אותו אבל זה לא יכול להיות אני יודעת שלאבד ילד זה הדבר הכי כואב וקשה שיש אני משתתפת בצערכם תהיו חזקים והאמת שאני ישמח להיות בקשר איתכם לכתוב לכם לפעמים ולדבר איתכם ולדעת עוד על דניאל ז"ל אשר נמצא למעלה במרומים ונח על משכבו בשלום ומשגיח עלינו יחד עם בורא עולם.
אתם הפרחים של המדינה אתם הכל בשבילנו בלעדיכם מזמן לא היינו בחיים תודה לכם שאתם שומרים על המדינה אבל חלק מכם נהרגים ומשיארים בנו עצב כאב וכעס כלפיי המדינה שלקרב אתכם שלחה שחשבתי ל דניאל ועל כל חייל וחיל שנפל בקרב חיברתי משהו קטן במקלט בזמן המלחמה וארצה שמשפחת שירן ומשפחות הנופלים יקראו את זה ויראו שזה מוקדש לבנם שנפל במלחמה
הוא היה חייל במדים ירוקים.
הוא היה עוד נער צעיר בשנים.
הוא אהב לחייך. מעולם לא רטן.
אך יותר מכל הוא היה שאפתן.
הוא עזב חברה שבוכה וכואבת,הוא עזב משפחה חמה ואוהבת.
הוא רצה שלום, ושנא מלחמות הוא נפל בקרב ושבר לבבות.