דניאל, ערב לפני החורף, רוחות עזות מנשבות בחוץ. לשמחתי אני יושב מוגן מכל הקור שבחוץ. הרהרתי בך לפתע ונכנסתי לאתר להרגיש כמה אהבה מרעיפים עלייך קרובייך ומשפחתך הקרובה.
געגוע ותחושה מוזרה אני מרגיש כאילו לא ברור לי לגמרי שכל זה קרה ואנחנו כבר לא נתראה ואני לא אשאל: מה עם דניאל? ואיך הולך לו?
חברייך בקרוב משתחררים וגם כשהכל נראה רחוק מלווה אותי התרגשות מכך שנגעתי בחייכם בתקופה ההיא.
כיצד מסיימים כעת? ועולה לי התחושה של הרגע בו נודע לי על מותך. כיצד מסיימים? ביום הזכרון האחרון סיפרתי בטקס שבו השתתפתי עליך, שמחתי על כך שניתנה לי ההזדמנות,כי לא הרבנו אנחנו לדבר.
היה שלום אחי