דניאל,אני יודע שאתה לא יכול לקרוא את ההודעה הזו,אבל סתם כדי להוציא הכול: אני קראתי את כול הסיפור כמה פעמים וכול פעם בכיתי כ"כ מחדש.
זה כול כך עצוב,אבל דניאל,אל תדאג,יש אנשים פחדנים שייקראו את הסיפור ויגידו וואלה,מפחיד לא רוצה להיות בקרבי… ויש את אלה,כמוני (בלי להשתחצן) שייקראו את הסיפור ויגידו: וואלה,הוא נלחם דניאל, למען המדינה ,למען השלום, למען התושבים שסופגים טילים כול יום כול היום,גם אני רוצה להמשיך ולהילחם למען התושבים האלה אני רוצה להיות קרבי ! ! !
אמנם אני רק בן 12 ויש לי עוד זמן להחליט לאן ללכת בצבא אבל אני כבר יודע שאני הולך להיות קרבי, ולהילחם למען עצמי ולמען המדינה. החלום שלי זה להגיע לסיירת דובדבן,אבל גם אם לא לשם לכול דבר אחר שהוא קרבי כי אני רוצה להילחם ואני רוצה לשנות כי אני אוהב את המדינה,אני אוהב את ישראל… "קרבי זה הכי,אחי!!!" למשפחה והחברים,משתתף בצערכם שלא תדעו עוד צער…