ספר אורחים

התרגשתי לראות ולקרוא את כל הכתוב פה על דניאל.
למרות שלא הכרתי אותו אני יכול לדעת שהוא היה בנאדם מיוחד, אחד מאילו שאחראים לכך שאנחנו עדיין פה בארץ.
בתור חייל קרבי בעצמי, קודם בסדיר וכיום במילואים, אני רוצה להצדיע לכם, המשפחה ולדניאל ז"ל ורק לומר שלא תדעו עוד צער.
לא אתם ולא עם ישראל.

כואבים אתכם

משתתפת בצערכם, שלא תדעו עוד צער.
כל הכבוד להורים כמוכם שמגדלים כזה ילד לתפארת, שלא חושב רק על בילויים ולנוח בבית, אלא רוצה לתרום כל כך מעצמו למען המדינה.
בזכות החיילים האלה, שחרפו נפשם למען מדינת ישראל, אנחנו יכולים לחיות בשלום, ועל זה אני מכבדת ומעריכה, ורק רוצה לומר תודה.

עבורכם ולזכר דניאל.
שנתיים ומעט אחרי פרוץ המלחמה, שבזמנה הייתי אני חיילת טרייה, הגיע הזמן להיזכר ולזכור את כל מי שהקריב את חייו היקרים למעננו.
נמשיך לזכור, להעריך ולקוות לימים חפים מצער.
מקווה מאוד שהמילים האלה ומילים אחרות יוכלו לתרום אך במעט וליצור איזה ניצוץ בהיר (כמו עיניו שנוצצות מבעד לתמונה) אצלכם, בלב.

אני עדיין זוכר את אותו יום נורא, שקיבלתי את הטלפון ושמעתי את הבשורה המרה.
זה לא נתפס, לא יאומן. מישהו שהיה קרוב אליך, היה שותף לכל כך הרבה דברים במהלך ההתבגרות שלך, איננו.

לא עובר יום שאני לא חושב על מה שקרה, בין אם זה כל היום או אפילו רק לדקה.
כל כך הרבה פעמים קורה לי משהו ומה שאני חושב בראש זה "למה לי מגיע לעבור את החוויה הזו ולדניאל לא?"
רגשות אשם על העובדה שלא שמרתי איתו מספיק על קשר ולא הערכתי אותו מספיק לא מפסיקים לתקוף אותי.

אבינעם, ורדה, גיא ונגה,
גם אם אני לא מראה את זה מספיק, אני תמיד איתכם.
אני משתדל בכל הזדמנות לספר את הסיפור של דניאל, לדאוג שכמה שיותר אנשים ידעו איזה בנאדם מיוחד הוא היה, לדאוג שיזכרו אותו תמיד.

שלכם,
ניצן

קשה ההרגשה הזאת לאבד ילד,אח,חבר או כל קרוב אחר בייחוד ילד יפה כמו דניאל הוא מזכיר לי את אחי הגדול ושאני רואה את זה ניקרע לי הלב קשה ההרגשה לעבור ביין המצבות ולראות פתאום שם מוכר ובטח מאוד מוכר
אני גם איבדתי קורב משפחה שהוא חלל ולכן אני מבין אותכם פחות או יותר.
שלא תדעו עוד צער.
דניאל שירן ז"ל יהי זכרו ברוך,ת.נ.צ.ב.ה

אני לא מכירה את דניאל אישית אבל הפעולות הרבות שאתם פועלים למען הנצחתו הגיעו גם אליי, זרה לחלוטין אך מרגישה כה קרובה.
לא אשכח. מרי

אני מטיילת כרגע במזרח הרחוק, הודו, ובמקרה תוך כדי החלפת ספרים הגיע לידי ספר שעל גביי הדף הראשון מסופר סיפורו של דניאל ז"ל וכמה שכולם חבריו ומשפחתו היו רוצים שיטייל בעולם כמו כל אחד שמסיים את שירותו הצבאי…ובכך למעשה מספרים את סיפור נפילתו הטראגי במלחמה הארורה ההיא. כל כך נגע לליבי שאני זכיתי לעשות את הטיול הזה ולהמשיך את חיי ודניאל- כבר לא יוכל. רציתי לומר שאני משתתפת בצער המשפחה והמכרים…קראתי על דניאל, ראיתי את התמונות ונותרתי ללא מילים. שלא נדע עוד צער. אף אחד. אף פעם. אני אתכם בכאבכם.

למשפחת שירו היקרה: רציתי לומר לכם ביום הזה שאני שולח לכם את תנחומי
עבור דניאל בנכם הגיבור, דניאל היה איתי בפלוגה המבצעית , שירתנו יחד באותה מחלקה- מחלקת החוד, אני כל פעם נזכר ביום שדניאל הגיע לפלוגה ואני בתור חייל ותיק ונגביסט קיבלתי תפקיד להכשיר את דניאל להיות הנגביסט הבא של המחלקה, ואיך שבישרתי על כך לדניאל אני זוכר את החיוך שעלה על פניו – חיוך של "ביאוס" ביחד עם גיחוך קל- אני? נגביסט?!, אני ודניאל גם היינו האוהדים היחידים של מכבי חיפה! תמיד היינו מגינים על הקבוצה שלנו מול כולם.. דניאל אם אתה שומע אותי שם למעלה – לעולם לא אשכח!