והנה שוב מגיע תשעה באב…
בביקורי אצליכם רציתי כ"כ לומר הרבה דברים אבל המילים קצת נעתקו מפי. רצית לומר כמה אני אוהב אותכם, כמה אני משתתף אתכם בצערכם, ועד כמה אני שאפשר הייתי רוצה לחבק, ולתמוך ופשוט להיות בשבילכם.
היום הזה, תשעה באב, הוא יום אבל לאומי על כל הייסורים והתלאות של עמינו מיום חורבן הבית ועד היום.. היום כולנו, כל עם ישראל משתתף בצערכם הפרטי,(גם הוא בצורה כ"כ סמלית היה בתשעה באב) מעריך ומוקיר את הקרבן הכ"כ כבד הזה, שבודאי לא היה לשוא,שהיה בצורה כ"כ אצילית ופשוטה למען עם ישראל, למען החברים, המשפחה ולמען כל המדינה כולה. בזכות בנים כדניאל ושכמותו, עמינו מצליח להחזיק ולשרוד כ"כ הרבה שנים. באהבה, הערכה, הערצה ותחושת שותפות אמיתית. אליה