אבינעם ורדה והמשפחה.
חזרתי לא מזמן מהאזכרה שערכתם לדניאל לציון 5 שנים לנפילתו בקרב. בכל פעם שאני נוכח באחד מארועי הזכרון שאתם עורכים לכבודו של בנכם הבכור, כמו גם בכל פעם שאני שומע את אבינעם מדבר על דניאל, אני נפעם מהדרך המכובדת בה הדברים נעשים. המילים המכובדות והמכאיבות כל כך הנן תמיד אמיתיות ונוגעות ללב. מילים שאומרות מעט ויחד עם זאת אומרות הכל.
לא פלא שילד כ"כ מוצלח ואמיץ גדל בבית כזה, עם הורים שאהבתם לילדיהם היא מלאה שלמה וללא גבולות. כפי שאמרתי לכם באזכרה, שמתי לב היום כמה נגה דומה לורדה עם מעט אבינעם, כמה גיא שגדל להיות עלם חמודות דומה לאבינעם עם מעט ורדה וכמה דניאל בתמונות דומה לשניכם.
אין דרך לנחם אתכם או דרך ממשית להשתתף בצערכם – דעו רק שאנחנו חושבים על דניאל מדי פעם ולא רק בימי הזכרון.