עוד שנה עברה, כבכל שנה אני חושב ונזכר באלה שהכרתי ושאינם עוד. עמי קניג הטנקיסט, השכן מלמעלה שיצא עם הקיטבג ביום הכפורים בבוקר ולא חזר, משה בן דור, הצנחן, אח של עופר שלמד איתי בכיתה והוצא באמצע שעור מתמטיקה ע"י אבא שלו והמנהל. לא היו צריכים להגיד לנו כלום – כולנו הבנו. ועוד אחרים.
ודניאל, דניאל שירן הנגביסט מגולני. דניאל הוא המיוחד מכולם. כולם היו "גדולים" דניאל אותו הכרתי מיום לידתו היה רק ילד. הוא נהרג באותו גיל כמותם אבל הוא היה רק ילד.