דניאל אחי, היום ה 4/2/07 בדיוק חצי שנה מאז אותו לילה מקולל.
אני עדיין זוכר את אותה שיחת טלפון שדרכה קבלתי את הידיעה
ואת התגובה שלי "אין מצב שזה דניאל".
אחי כל יום שעובר הכאב לא עוזב אותנו.
כל יום שישי יש מין הרגשה שאולי כן תחזור הביתה עם כל החיילים.
כל פעם שאנחנו מדברים עלייך יש הרגשה של גאווה
כל פעם שמשהו שואל עלייך כולנו נותנים לו את אותה התשובה :
"זה דניאל חבר שלנו".
אני יודע שבמקום כלשהו אתה רואה את ההודעה הזאת ושומר על כולנו.
רק שתדע שאנחנו אוהבים ולא שוכחים.