משפחת שירן היקרה,
שמי דוד פרי חן, וכמו דניאל, גם אני יצאתי באותו הלילה, עם אותם אנשים, לעבר אותו הבית, עם אותה המטרה. גם הלב שלי החסיר פעימה באותו הרגע שנפתחה האש לעברנו, אך רגע לאחר מכן, שב לפעום, בלי הלב של דניאל.
המחלקה שלי, מחלקה 6 (מחלקת בני ישיבות), צעדה אחרי המחלקה של דניאל במהלך הפעילות, ובסופה פינינו את הפצועים וההרוגים, בתוכם דניאל שלכם ושלנו.
חודש אחרי אותו מוצאי תשעה באב, זכיתי להתחתן ולהקים בית בישראל. מתחת לחופה, באותם רגעי שמחה אדירים, זכרנו ביחד עם כל הקהל את הנופלים, החברים שהקריבו את לבבם שלהם, כדי שלבו של עם ישראל כולו ימשיך לפעום.
אני לא יודע למה אלוקים בחר לקחת אליו דווקא את דניאל, את עמרי, את איגור, אבל אני מאמין שהוא לוקח אליו רק את הטובים ביותר, את הטהורים ביותר, שיהיו מסביבו בעולמו.
אנחנו נשארנו בחיים, כדי להיות שליחים; שליחים של רבונו של עולם ושליחים של אלו שאינם איתנו, ולמלא את הריק הגדול שהשאירו אחריהם.
הלוואי, שהבית שנזכה להקים, יהיה גם נחמת מעט בשבילכם, ועל כתפי קרבנם של יחידים, עם ישראל כולו ימשיך להנשא לדורות רבים.
תודה, לדניאל ולכם, דוד. (0722114989)