הגעתי לאתר באקראי ובאמצעות קישור של אתר אחר והתמונה שבשער שאבה אותי פנימה. קראתי את החומר המרגש על דניאל המקסים בעצב רב. כשהתחלתי לקרוא את הספדה המרגש של ורדה בשלושים ואחר כך את ההספד המרגש של הסבא, פרץ הבכי ושטפו הדמעות.
מה מתקו חייו לסובביו.
כמה מר מותו בקרב לאוהביו.
ואני, עובר אורח, על עקביו שב
להאזין למנגינה שנקטע בה התיו
להביט שנית לכאב שקיעת שווא
אחבק אתכם תושבי ארץ הכאב
על פסלכם את געגועכם הצורב
לעמוד אש של זיכרון מהבהב
שישתף אותנו בצערכם הנוקב
ובכיסופי התוחלת המאכזבת
לחיוכו שבחוץ ובפנים שידפוק שוב על הדלת